שי וולשטין הי"ד-אתר הנצחהשי וולשטין הי"ד-אתר הנצחה

תיאור הקרב

בס"ד                                                                            אברהם וולשטין
                                                                                חדרה,חנקין 13 38473
                                                                               ------------------------
                                                                                  טל':04-6336474
                                                                                 נייד:0522669219
                                אירוע ביום 25/7/1994-שי וולשטין הי"ד
 
                                          תפקודו של שי כמפקד
 
כאשר שי מונה למפקד מחלקת טירונים, אמר להם בשיחה הראשונה: "לא בחרתי להיות קצין בשביל הדרגות, אלא כדי ללמד אתכם איך צריך לתפקד חייל, הן במישור הצבאי והן במישור הערכי".
במכתב שכתב למשפחה המג"ד נרשם בין היתר: "את גדולתו של שי כמפקד, ניתן לבחון בדרך בה תפקדו חייליו, לאחר שנפגע. הם המשיכו לירות על המחבלים, תוך שהם מטפלים במפקדם".
בצד הקפדתו של שי על משמעת, דאג שי גם לרווחתם של חייליו עד כדי ירידה לפרטים קטנים. דוגמא לכך מצויה במכתבם של ילדי חברון שנשלח אלינו לאחר נפילתו וכך כתבו:" הכרנו את שי בעת שירותו כקצין בחברון והתרשמנו מאד ממסירותו לחייליו. הוא לא שקט ולא נח עד שלאחרון חייליו היה מה שהוא נצרך. הוא לא היה אוכל ומתקלח בישיבה, כי לחייליו היה אסור, למרות שלו כקצין היה מותר".
 
                               תיאור נפילתו של שי הי"ד
 
     שי, הי"ד, נפל בגבורה ביום י"ז מנחם-אב תשנ"ד 25.7.94 בהיותו מפקד מוצב גלגלית שבלבנון. ביום זה נפגש יצחק רבין ז"ל עם המלך חוסיין, במדשאות הבית הלבן לתחילת הליך חתימת חוזה השלום בין המדינות.
כדי להפריע ולחבל בתהליך, תקפו מחבלי החיזבאללה באש ארטילריה וטילים את מוצבי צה"ל ובתוך כך גם שיירת צה"ל שנעה למרגלות מוצב גלגלית.
שי פקד על חייליו להיכנס למסתור ונשאר בעמדה קדמית חשופה על-מנת לטווח את תותחי צה"ל לעבר החוליה שתקפה את השיירה, פעולה שהסתיימה בהצלחה והצילה את חיילי השיירה מפגיעות נוספות ודאיות.
בפנות שי לחזור לבונקר, שוגר לעברו טיל סאגר שהרגו במקום.
 
                            תגובות להתנהלותו של שי בקרב
 
     "כבשגרה כך גם בקרב,עם היפתח האש,רץ שי קדימה,הבין מיד את המתרחש,
נטל פיקוד ואחריות תוך חתירה למגע,מנהיגות ותושייה,חילק פקודות והפעיל את גורמי הסיוע והאש אשר בהכוונתה המדויקת פגע במחבלים ושיבש את פעולתם-מזימתם"
"...בפועלו בעמדה,הפגין נחישות ופיקוד למופת אשר הציל חייהם של אחרים"
 
                                                         (דברים שנכתבו ע"י המח'ט ישראל זיו)
 
"סגן שי,מפקד מוצב גלגלית,היה הראשון שזיהה את ההתקפה על השיירה.כמפקד מצטיין,פקד סגן שי על חייליו גם בקרב זה,הוא דאג שהם יכנסו לעמדות מוגנות וירו לכיוון  המחבלים ובעצמו,העביר את הדיווחים על תקיפת השיירה לחטיבה 769 ולגדוד וטיווח ארטילריה...לסייע לשיירה המותקפת"
"התגובה המהירה של סגן שי,בירי לכיוון המחבלים,שיבשה את תכניותיהם והם הפסיקו את הירי על השיירה..."
                                                       (דברים שנכתבו ע"י המג"ד נועם תיבון)
"שי פעל באומץ ובנחישות,תוך ידיעה ברורה על הסיכון שהוא נוטל על עצמו.הצעדים שנקט בהם,אף שלא היה זה במסגרת הגדרת תפקידו,נעשו לצורך הצלת חיים,הן של חייליו והן של חיילי השיירה"
 
                                                       (דברים שבעל-פה מפי המג"ד נועם תיבון)
 
להלן קטעים ממכתבו של אמיר קמינצקי,אחד מחייליו של שי שנכח באירוע ומשום מה לא שותף בתחקיר שנעשה:-
 
"בעת המתקפה על המוצב,שי ז"ל התעקש להישאר בעמדה החשופה,תוך שהוא מורה את מילת הקוד לסוללת התותחים 155 מ"מ בדבר טיווח הנקודה ממנה ירו לוחמי החיזבאללה (היו 4 נקודות כאלו בגזרתנו).בעשותו כן  ובתגובתו זו הציל שי ז"ל חייהם של רבים מהחיילים שהיו בשיירה."
"עד כאן,אין חולק כי המדובר במעשה גבורה מן המעלה הראשונה"
 
ועוד ועוד תיאורים,על מהלך הקרב.
 
 
ברבות הימים,בקוראי את המלצות הועדה לחלוקת עיטורים וצלשי"ם ואת תיאורי האירועים שבגינם ניתנו התארים,סברתי כי גם לבני שי מגיעה הערכה כלשהיא מצה"ל.
פניתי לרב אלוף יעלון בשנת 2003.
 
בתשובה השלילית שקיבלתי לפנייתי נאמר:"...נערכה בחינה יסודית על ידי הרמטכ"ל בהתייעצות עם אלוף פיקוד צפון וראש אכ"א.
..."בנך תפקד במהלך הקרב כפי שהיה מצופה ממנו,כמפקד"
..."ההחלטה בנושא נתקבלה על בסיס הנתונים שהיו ברשותנו במועד קבלת ההחלטה"
 
כמי שלא מכיר את ההגדרות בצבא,אינני מתיימר לחלוק על האמירה "כפי שהיה מצופה ממנו כמפקד".אבל כשאני קורא על החלטות אחרות,כגון של סרן חזי נחמה ז"ל שם נאמר:- "על יכולת פיקודית בקרב תוך הפגנת אומץ לב,נחישות ודבקות במטרה".
 
האם לא נאמרו דברים ברוח דומה על שי על-ידי מפקדיו?!
 
ודוגמא נוספת:ב-13/5/2012,ניתן צל"ש לסמ"ר משה נפתלי הי"ד,על התנהלותו במהלך פיגוע במתקפת הטרור סמוך לאילת (כביש 12).
בטקס הענקת הצל"ש להוריו אמר האלוף טל רוסו "אירוע זה היה טרגי בתוצאותיו,אולם נמנע אירוע חמור שבעתיים בזכות החתירה למגע שהראה סמ"ר נפתלי.אין ספק שפעולותיו שיבשו את האירוע וסיכלו את תכניות המחבלים"
 
תיאור המעשה חופף לחלוטין את מעשהו של שי בהבדל אחד.אם כאן דובר על "נמנע אירוע חמור שבעתיים" הרי במקרה של שי נמנע אירוע חמור פי שבעים ושבעה.
ברור לכל מי שמכיר את העובדות,כי לולא פעילותו הנחרצת של שי,חיילי השיירה היו נטבחים ע"י מחבלי החיזבאללה.
בשיחה עם כמה חיילים שהיו בשיירה זו,הובהר לי כי הם נמצאו במצב קשה מאחר ולא היה שם כל מסתור.הפתעתם שהאש עליהם פסקה בבת אחת,הייתה רבה.
 
לי נראה,כי בסיס הנתונים שהיה ברשות המחליטים, לוקה בחסר.מה שהיה מונח לפניהם הוא התחקיר הפגום שנזכר לעיל,שהוא התחקיר הראשוני וייתכן שבהמשך נעשו תחקירים נוספים המבוססים על תחקיר זה.
 
יש האומרים,כי החלטות בנושא זה,לא תמיד מבטאות את מה שאירע בפועל. ישנם מקרים של לחצים מכיוונים שונים,ישנם מקרים של רצון לרצות מישהו מסיבות שונות וישנם מקרים שהתקשורת מהווה בהם משקל רציני.
 
אשמח מאד אם מישהו יחליט לבדוק את האמור במכתב זה לגבי החוסר בדיווחים אמיתיים,במסמכים הרשמיים, של מה שאירע באמת.
 
גילוי נאות: לאחר התשובות שקיבלתי,החלטתי להרפות מהנושא,אך הדבר לא נתן לי מנוח.
בשנת 2009,לאחר שחולקו תארים ללוחמי עופרת יצוקה ומלחמת לבנון השנייה וקראתי את כל התיאורים הנלווים ולא הופתעתי מהדמיון לפעילותו של שי,החלטתי לפנות שוב לרמטכ"ל.
התשובה,שלא הפתיעה אותי,מאחר והייתה מבוססת על התחקירים האמורים,הייתה כי הוחלט להותיר את ההחלטה הקודמת.
 
הערה:הדגשת השורות,נעשתה על ידי.
                                                                                     בכבוד רב
                                                                                 אברהם וולשטין
 
תפריט דף הבית