שי וולשטין הי"ד-אתר הנצחהשי וולשטין הי"ד-אתר הנצחה

רחלי ג.

בס"ד                                                                          15.8.94                                                                                                                       
 
 
אתה  יודע  שהשתחררתי?!    אני  עושה  סדר  בדברים  שלי  מהצבא;  חוו"ד,  מכתבים  ,  תמונות ו...  "זר  ברכות"  -  בריסטול  קטן  מקופל  לשניים.  הקדשה  ממך  ליום  ההולדת  שלי,  אני  קוראת שוב  ושוב  את  אותם  שני  משפטים  ואת  חתימתך,  אני  קוראת  ועיני  נעשות  לחות...
 
זה כבר  שבועיים  שאני  רוצה  לכתוב  משהו,  אבל  אני  לא  יודעת  במה  להתחיל,  מה  לומר,  למי?!לספר  בשבחך,  בטוב  לבך?  כבר  רבים  עשו  זאת  לפני.
נשארתי  עם  הרבה מחשבות  וזיכרונות,  האם  כדאי  לשתף  את  כולם?
 
מצאתי  אמרה  ולא  יכולתי  שלא  לערוך  הקבלה:
 
"שלוש  בריות  קדמו  את  העולם:
המים,  הכוח  והאש.
המים  הרו  וילדו  אפלה,
האש הרה  וילדה  אור,
הרוח  הרה  וילדה  חוכמה.
בשש בריות  אלו  העולם  מתנהג:
ברוח  ובחכמה,  במים  ובאור  באש  ובחושך."
את אותן  בריות  מצאתי  גם  בך:
הרוח   -   כל  הרוחניות,  הסנטימנטאליות,  הרגשות  שהיו  בך.
החוכמה- יש  בכלל  מה  לומר  -  או  שמא  אתה  חולק  עלי?!
המים   -      זו  לא  הכוונה  ליהודיה  ולסנפלינג  לתוך  מעין...
  אלא לתורה.  גם  כאן  לא  פשלת,  לכל  אורך  הדרך  הלכת
  בתלם,  ושמרת  על  עקרונותיך.
 
האור- אותו  אור  פנימי  שניחנת  בו,  שהבאת  אתך  לכל  מקום.  בטח  אתה  אומר: "בסדר"  או  "למה  לא?!"
                 מצטערת  שי  -  עובדה!
 
אין  אמא  של  חבר/חברה  שלא  התאהבה  בך,  אין  מקום  אליו  הגעת  ולא  זוכרים  אותך.
האש  -  זו  אותה  אש  מלחמה,  הבערה  שניחנת  בה  בלובשך  את  המדים,  למרות  הקונפליקט הנוצר  עם  הרגישות  אותה  ציינתי  קודם.
אותה  הבערה  שהביאה  עליך  ועלינו  את  החושך.
 
אני  מסתכלת  בתמונה  שלך  ולא  יודעת  במה  להתחיל,  אולי  תיתן  לי  רמז,  איך  היית  רוצה שנזכור  אותך,  על  מה  מבין  כל  הדברים/מעלות  היית  רוצה  שארחיב  את  הדיבור?  אני  חושבת שזה  לא  "פייר"  לא  לענות.
אולי  אני  אומר  לך  ששמנת  -  בוא  ותוכיח  לי  שזה  לא  נכון.  (הרי  גם  כשהיית  רזה  מאד  טענת שאתה צריך  לשמור  "יש  עוד  מאיפה  לרזות").
 היית  מנגן  והייתי  צריכה  לנחש  את  השיר  -  בוא  תנגן  משהו  -  איזה  שיר שאתה רוצה...  אולי תוך  כדי  השיר  אני  אצליח  לכתוב  משהו.
אתה זוכר  את  מה  שכתבתי  לך  בסיום  בה"ד  1?!
אז  יש  לי  בשבילך  הצהרה  חגיגית:
"ראוי  אתה  להיקרא  המפקד!"
אחרי  שעמדת  בכל  הדרישות  שצוינו  שם,  סגרת  את  המעגל  והשארת  אותנו  להתבונן  בשלמותו הפנימית  והחיצונית.
באמת  שניסיתי   -  אבל  אין   ל י  מה  לומר  או  מה  לכתוב ,  כל  מה  שאשמיט יגרע,  וכל  מה  שאוסיף  יהיה  מיותר.
שי,  אתה  יודע  שהכל  נמצא  בזיכרונות.
"...  אם  אדם
היה  מושך  אחריו  חוט
לכל  מקום  שהוא  הולך,
מה היה  מסמן  אחריו,
איזו  דוגמא,
משם עד  שם,  קו  דק
על  פני  האדמה.
רישום  רגיש  ומדויק
ותמיד  נרגש."
 
אומנם  אני  "אזרחית"  אבל  תרשה  לי  בפעם  האחרונה:
                                                                                                           
 
 
                                                            בהצדעה  ובאהבה      
                                                                    רחלי ג.
 
 
                                         
 
 
 

                                         
 
 
 
 
 
                                          
תפריט דף הבית