הודעה לבעלי האתר

תקופת הניסיון הסתיימה, יש ליצור מנוי דרך ממשק ניהול האתר.
האתר נכנס לרשימת המחיקה ויימחק בקרוב
לחץ כאן אם אינך זוכר את כתובת ממשק ניהול האתר שלך.
נווית חן-ידידה
שי וולשטין הי"ד-אתר הנצחהשי וולשטין הי"ד-אתר הנצחה

נווית חן-ידידה

בס"ד
 
שי!
 
לילה,  הדממה  שולטת  בכל  פינה.  מדי  פעם  נשמעת  אוושת  רוח  קלילה  או  צריחה  של  עוף לילה  תועה.  הכל  שקט-העולם  נם  את  שנתו,  ואני  יושבת  בחדר  לאור  מנורת  לילה  המפיצה אור  קלוש  וכותבת.
מנסה  לשחזר  את  אותם  רגעים  מועטים  שהיו  לנו  יחד:  פעם  חזרנו  יחד  מהסניף,  פעם  נפגשנו באקראי  במוצש"ק.  פעם  אספת  אותי  טרמפ,  פעם  אני,-  מנסה  ללקט  מנבכי  המוח  בסיסי רגעים  נדירים  ומועטים,  שלפתע  הפכו  כ"כ  משמעותיים  עבורי,  משחזרת  כל  רגע,  כל  שנייה,  כל הברה  ומילה  שהפנית  לעברי,  איך  ידעת  לאחל  לי  מזל-טוב  כשקבלתי  רישיון  -  הגעת  במיוחד לסניף  בערב  שבת,  כדי  לאחל  לי  את  הברכה,  או  איך  התלהבת  ששמעת  שבאתי  לבקר  אותך ברופין  כשהיית  בסדרת  חינוך,  אך  באותו  ערב      בדיוק  יצאת  "אפטר".  איך  התעניינת בתוכניות  שלי  לגבי  השירות  הלאומי,  המלצת  ובררת  בשבילי  כל  מיני  פרטים.
כל  אותם  שברי  זיכרונות  מצטרפים  יחד  לפאזל,  המגלה  תמונה  של  אישיות  מופלאה  -  של האישיות  שלך-שי.
 
שי,  חשבתי  לעצמי  שהשם  הקצר  הזה  -  שתי  אותיות  סה"כ  מסתיר  בתוכו  כ"כ  הרבה.  כבר עברו  שלושה  חודשים  מאז  שהלכת  מאתנו,  ועדיין  קשה  מאד-וכשאני  חושבת  על  זה לעומק-אני  מתחילה  להבין  רק  איפה  מתחיל  השכול,  אבל  בשום  פנים  ואופן  -  לא  מצליחה להבין  -  היכן  הוא  נגמר  -  כי  הוא  לא.  הוא  לא  נגמר-הוא  שק  ארור  וכבד  שהונח  על  הלב, ועם  השנים  רק  הופך  ונעשה  כבד  יותר.
                                         
אף  פעם  לא  הייתי  קרובה אליך  באופן  מיוחד.  אומנם  אני  מכירה  אותך  מאז  שאני  זוכרת  את עצמי,  אבל  הכל  נשאר  בגדר  ידידות  ותו  לא.  ככה  בכל  אופן  חשבתי,  אבל  היום  אני  מבינה מה  בעצם  היית  בשבילי  ובשביל  כולנו,  כי  כשאני  עומדת  מול  האבן  וקוראת  את האותיות-המילים  פשוט  לא  מתחברות  לי.  הם  נשארות  סתומות  ודוממות  חסרות משמעות-כי  צמד  המילים  שי  וולשטין-היו  מילה  נרדפת  וסימן  מובהק ביותר  לחיות,  רעננות, אושר,  יופי,  חוכמה,  טוב  לב,  כיף,  מקצועיות.  ועל  האבן  נראה  כאילו  המילים  יצאו  מהקשרם.
 
אני  חושבת  שהייחוד  שלך,  הוא  במה  שכבר  הזכיר  אחד  מחבריך  הרבים-שלכולם  נתת  הרגשה שאכפת  לך  מהם,  שכולם  חברים  שלך  ושכולם  חשובים  עבורך.  עובדה!  המוות  שלך  לא  עוזב אותי-אני  קמה  אתו  בבוקר  והולכת  לישון  אתו  בערב  וחיה  אותו  במשך  היום,  ואני  יודעת שאני  לא  היחידה.
 
אני  יודעת  שמה  שמחזיק  את  כולם,  בכל  אופן  אותי,  זאת  התחושה  שאתה  רוצה  לראות  אותנו מתפקדים  ממשיכים  במרוץ  החיים  המטורף,  שלפני  כשלושה  חודשים  נגדע  עבורך,  ובאיזשהו
מקום  גם  עבור  רבים  אחרים-  הדמעות  הזולגות  נמהלות  ונספגות  בדף,  אבל  אני  יודעת  שאם היית  פה,  בטח  היית  מוצא  מה-להגיד  ולנחם,  בטח  היית  מוצא  את  המילים הנכונות  כהרגלך.
 
בשבעה  ולאחר  מכן,  התגלו  לי  דברים  מופלאים  אודותיך,  שגרמו  לי  רק  יותר  ויותר  להעריץ אותך  ואת  מה  שאתה.  השארת  בעולם  את  חותמך  בכל  מקום  ומקום  בו  נגעת,  ובמקרה  שלך אני  בטוחה  שמילאת  את  ייעודך  כראוי:  הקב"ה  זיכה  אותי  שבמשך  כ-  18  שנה,  הכרתי  אותך וזכיתי,  ולו  במעט  מן  האור  הרב  שהפצת  סביבך.                                       
 
בשבת האחרונה  התפרסם  בעיתון  מכתב  שכתבה  תמי  ארד  לבעלה  רון  ארד  (יבל"א)  שזו  השנה השמינית  שהוא  נמצא  בשבי  האויב,  והיא  סיימה  את  המכתב  במילים  הבאות: "איך  מסיימים  מכתב  כזה?  שאני  מתגעגעת?  זה  וודאי  נכון.
 
שאני  חושבת?  המון.
אוהבת?  מאד.
 
שאני  מתפללת?  לא  הפסקתי  לרגע  רק  חבל  שאף  אחד  לא  מקשיב".
אני  אסיים  את  המכתב  האישי  שלי  בצורה  דומה,  אבל  בכל  זאת  שונה: איך  מסיימים  מכתב  כזה?  שאני  מתגעגעת?  זה  וודאי  נכון.
שאני  חושבת?  המון.
 
שאני  מתפללת?  לא  הפסקתי    לרגע,  ואני  בטוחה שאתה מקשיב.
 
 
 
                               תשמור  עלינו  שם  למעלה  ותן  לנו  כוח  להמשיך!
 
 
                                                                                                                      
 
                                                                                      נווית

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
                                       
                                         
 
תגובות הוסף תגובה הוסף תגובה
תפריט דף הבית