הודעה לבעלי האתר

תקופת הניסיון הסתיימה, יש ליצור מנוי דרך ממשק ניהול האתר.
האתר נכנס לרשימת המחיקה ויימחק בקרוב
לחץ כאן אם אינך זוכר את כתובת ממשק ניהול האתר שלך.
זיוה ואברהם
שי וולשטין הי"ד-אתר הנצחהשי וולשטין הי"ד-אתר הנצחה

זיוה ואברהם

לזכרו  של  בננו  היקר,  סגן  שי  וולשטין  הי"ד
 
 
קשה  לתאר  מה  חש  אדם  שמישהו  קרוב  לו  נפטר  מן  העולם  אך  עשרת  מונים  גדול  הכאב כאשר הנך  מאבד  בן.
 
כאשר  ישבנו  "שבעה"  על  שי  הי"ד,  באו  לחזק  אותנו  אלפי  אנשים  ולכולם  ברור  כי  המילה נחמה  אינה נקלטת.  מאות  הסיפורים  ששמענו  מפי  חבריו  ללימודים  בכל  השלבים,  מביה"ס היסודי,  קריית  יעקב  הרצוג,  מדרשיית  נעם,  ועד  "בני  דוד"  בעלי:  מפי  מוריו  ורבניו,  חבריו בצבא,  מפקדיו  וחייליו  ומפי  מאות  חברים  וחברות  בכל  רחבי  הארץ,  הגבירו,  מצד  אחד  את הרגשת האבדן,  אך  מאידך  גיסא  חזקו  אותנו.  דרך  סיפורים  אלו  הובהרו  לנו  צדדים  רבים באישיותו  שאנו  כהוריו  ובני  משפחתו  הקרובים  לא  ידענום,  אודות  טוב  לבו  המופלא,  עזרתו לזולת,  רצונו  לחנך  דור  חדש  של  לוחמים  בהתאם  להשקפת  עולמו  והצלחתו  בכך.
 
גם  נפילתו  בקרב  הייתה  תוך  גילויי  גבורה  ואהבת  הזולת.  כאשר  ראה  שיש  באפשרותו  להציל חיי  אדם,  לא  חשב  על  עצמו  ועל  מה  שעלול  לקרות  לו  והקריב  את  חייו  תוך  כדי  הצלת  חיי אחרים.
 
אין  ניחומים  אין  שכחה  ואין  מזור  לכאב,  על  בן  שנופל,  ישנן  כל  כך  הרבה שאלות  כמו  למה,ואיך  יתכן  ,  ומדוע  הבחורים  הטובים,  וכדומה.  שאלות  שאנו  יודעים  כי  לעולם  לא  נקבל עליהן  תשובה.
 
אחת השאלות  הקשות  שעמדה  בפנינו  היא  האם  ניתן  להמשיך  לתפקד  בצורה  נורמאלית  אחרי אבידה  כה  גדולה,  למען  עצמנו,  ילדנו  ונכדינו.   
 
  חייליו  של  שי  עזרו  לנו  במציאת  התשובה.  כאשר  שאלנו  אותם  אם  אינם  פוחדים  לחזור  למוצב בו  נהרג  המפקד  שכל  כך  העריצו  וכיבדו  ענו  כמעט  ללא  מחשבה  "כך  שי  היה  מצפה  שננהג".
 
אנו  יודעים  ששי  היה  רוצה  ששום  דבר  לא  יפגע  באחדות  המשפחה  ובכבוד  שרוחשים בני  המשפחה  אחד  לשני.  וכך  החלטנו  לעשות  את  מירב  המאמצים  להתמודד  עם  הכאב אשר מלווה  וילווה  את  כל  בני  המשפחה  על  כל  צעד  ושעל.
וכל  זאת  תוך  כדי  הנצחת  זכרו  היקר  והקדוש,  למעננו,  ולמען  הדורות  הבאים  אשר טיפוחם  וחינוכם  היה  אחד  הדברים  החשובים  לשי.
 
ברור  לנו  כי  כדי  ליישם  החלטה  כזאת  אנו  צריכים  לגייס  את  כל  כוחות  הנפש ולהתעלם  מכל  המוקשים  שבדרך.                                                                                                                                                                                  
                                                                                                                         
להתמודדות  מסוג  זה  לא  הומצאה  כל  נוסחא.  מובן  כי  הקושי  העיקרי  הוא  מציאת  האיזון העדין  שבין  הרגשת  האבדן  העמוק  לבין  הרצון  לתפקד  בצורה    רגילה  ככל  שניתן.  כל  אחד ואחד  מתמודד  בצורה  שונה בהתאם לאישיותו  וחינוכו.
 
הבעיה  המשותפת  לכל  המשפחות  השכולות,  היא,  ההתמודדות  עם  הסביבה.
כל  אחד  חייב  לפעול  לפי  הרגשתו  הן  בעניין  משך  האבל  והן  בעניין  החזרה  לאורח  חיים רגיל וזאת  מבלי  להתחשב  בדעת  אף  אחד.
 
"חבל  על  דאבדין  ולא  משתכחין".
                                                          חזקו  ואמצו  אחי  ורעי.                                                         
                                                           זיוה  ואברהם  וולשטין.                                   
 
תפריט דף הבית