שי וולשטין הי"ד-אתר הנצחהשי וולשטין הי"ד-אתר הנצחה

דן

 
בס"ד
 
 שי!
 
אני  מביט  בשמך  הכתוב  על  גבי  עשרות  מכתבים  שכתבו  לך  חברים,  בתמונותיך  מסתכל  כל הזמן  ועדיין  קשה  לי,  קשה  ועצוב  מדי  בשביל  להאמין.
הגעגועים  כבר  מורגשים  היטב  בכל  פעם  שאני  רואה  אותך  מול  עיני,  הדמעות  עוד  חונקות את גרוני  בכל  פעם  שאני  נזכר  בקולך  ובתנועותיך  האופייניות.
 
כשהגעתי  הביתה  בערב  בו  נפלת,  לא  היו  צריכים  להגיד  לי  כלום.  נכנסתי  וראיתי  את  אמא ואבא  בוכים  והבנתי  מה  קרה,  הרגשתי  איך  פתאום  הכל  מתמוטט  וקורס  ואחרי  כמה  דקות ניסיתי  לחשוב,  לנסות  להבין  את  מה  שעומד  מאחורי  כל  הבכי,  את  זה  שהלכת  ולעולם  לא תחזור  עוד,  ולא  הצלחתי.
 
קשה  מאד  שי,  קשה  לראות  את  אמא  בוכה  כשהיא  יושבת  בחדר  שלך  ומתבוננת  בבגדים ובחפצים  שלך.  קשה  לראות  את  אבא  אומר  קדיש  כל  תפילה.  קשה  כשכל  האחים  והמשפחה באים  הביתה,  ואני  עדיין  מחכה  לדפיקה  בדלת  של  עוד  אחד  עם  מדים  וכומתה  אדומה.
תמיד  דאגת  לי  שאלמד,  שלא  אעשה  שטויות,  ולפעמים  גם הערת  לי  ואני  לא הבנתי  מה  אתה רוצה  ממני.  אבל  אתה  כמו  תמיד  וכמו  לכולם  רצית  רק  לעזור  ודאגת  לכולם  חוץ  מאשר לאחד,  לך.
 
שי,  יש  עוד  הרבה בליבי  אבל  קשה  לי  לכתוב  את  זה.
תמיד  אוהב  אותך  אחי  היקר,  לא  אשכחך  לעולם.
 
 
                                                                                                    
 
                                                                 אחיך  האוהב
                                                         והמתגעגע  עד  כדי  כאב
                                                                        דני
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

                                          
 
 
 
 
 
                                          
תפריט דף הבית