שי וולשטין הי"ד-אתר הנצחהשי וולשטין הי"ד-אתר הנצחה

גבורה מהי?

בס"ד
 
                                                                  הרהורים ומסקנות על הנושא "גבורה מהי?"
 
למקרא ולשמיעת סיפורים אחדים בתקשורת הכתובה והאלקטרונית על גבורתו האמיתית ,ושלא כל כך, של איש צבא זה או אחר, עלה בדעתי לפרסם את הדברים הבאים.
 
אב שכול מחטיבת הצנחנים כתב ספר בשם "שכול והאגדה החיה" וכדי שיובן למה כוונתו הוסיף "לא המעשה עיקר אלא המעשייה"
 
למקרא הנ"ל, פרשתי את משמעות השם, שלא משנה בכלל מה קרה בפועל, אלא מה הסיפור שמסופר לאחר מכן, גם אם אינו מתאים ממש למה שאירע במציאות.
 
חלק מהאנשים ששוחחתי אתם על איך אני מבין את נושא הספר, אמרו שלדעתם אפשר להבין גם שכוונת הכותב הייתה שחשוב מאד לספר את פרטי האירוע, ולא להרפות, לבל יישכחו הדברים.
 
כאשר קראתי את הספר נוכחתי שכוונת הכותב הייתה כפי שאני הבנתי ולא לפי דעת חברי, וזאת לפי דוגמאות שהכותב מביא. כך או אחרת ברור לי שאירוע שאין מדברים בו ומזכירים אותו חזור והזכר, אחת דינו להישכח או למזער, לא לזכור את פרטיו גם כאשר גבלו בהתנהגות הרואית של החלל. 
 
פרטי נפילתו של שי היקר הי"ד, ידועים לי לאשורם, ולא רק לי, גם לפי התחקיר הצבאי אך בעיקר לפי תיאור חייליו שהיו אתו, ואשר מיד לאחר האירוע ספרו, כולם את אותה גרסה, על איך שי דאג בראש וראשונה לשלום חייליו, שלח אותם למסתור  ונשאר לבד בעמדת החמ"ל, מתוך ידיעה ברורה שסיכוייו לא להיפגע הם קלושים, כדי לטווח את ארטילרית צה"ל לעבר חוליית שיגור טילים של חיזבאללה, שאיימה לפגוע  בצורה אנושה, במאות אנשים שעברו בשיירה לפיזור חיילים ,אספקה ותחמושת, למוצבים החודרים.
השיירה עברה למרגלות המוצב עליו פיקד ואשר לפי דברי כולם, לא היה זה בתחום אחריותו לטפל בבעיה הזו. עלי להוסיף כי בנתיב בו עברה השיירה, לא היה כלל מסתור שניתן היה להיעזר בו. פרט זה קיבלתי ממפקד השיירה שנפצע אנושות ולשמחתי השתקם, גם אם לא במאה אחוזים.
 
כאשר פניתי לגורמים בצה"ל ושאלתי מדוע האירוע אינו מקבל ביטוי בדפי מורשת הקרב, תשובתם הייתה שאמנם המעשה היה הרואי אבל הקצין עשה את שנדרש ממנו במסגרת תפקידו.
 
לאור התיאור שכתבתי, ובהשוואה למקרים אחרים של קצינים שנפלו אך גם כאלה שלמרבה המזל  ניצלו, מסתבר לי כי מי שיש לו מהלכים בצה"ל או בתקשורת וגם מי שלא מרפה לחלוטין מפרסום הסיפור, סיפור הגבורה של יקירו במרכאות או שלא במרכאות, אינו יורד ואינו נמחק מתודעת הציבור.
 
לפני מספר שנים נפגשתי עם שר הביטחון לשעבר מר משה "בוגי " יעלון ושוחחתי אתו על התופעה הזו. תשובתו הייתה שלא כל תוארי ההוקרה למיניהם שמחולקים, אכן ניתנים אך ורק למי שזכאי להם, וכי יש הרבה מקרים שתואר ניתן על מנת לכסות מחדל של מישהם ועל מנת לסתום פיות.    
תפריט דף הבית