הודעה לבעלי האתר

תקופת הניסיון הסתיימה, יש ליצור מנוי דרך ממשק ניהול האתר.
האתר נכנס לרשימת המחיקה ויימחק בקרוב
לחץ כאן אם אינך זוכר את כתובת ממשק ניהול האתר שלך.
אמיר קמינצקי-חייל של שי
שי וולשטין הי"ד-אתר הנצחהשי וולשטין הי"ד-אתר הנצחה

אמיר קמינצקי-חייל של שי

מאה שנים צומח היער,בלילה הוא נשרף" (ג`ורג` סורל)


שי וולשטין

מספר חדשים חלפו מאז מותך וערפל הקרב כמו התבהר קמעה. החיים עד כמה שאפשר,
חזרו למסלולם וחייליך ממשיכים בדרכם בצבא, מי במסלול הפיקודי ומי בשילדו של הגדוד
בפלוגות הותיקות.
כתבנו כבר לזכרך אך אין בכך די. אני כותב את הדברים הללו כעת מנקודת מבטי כמי שזכה
להיות חייל שלך ולעבוד עימך לאורך כל הדרך.
נחתתי לתוך מחלקתך כעוד מספר, עוד טירון, דבר לו לא הייתי רגיל. זה לא היה קל לנחות
לצבא ולצנחנים בפרט מהמקום ממנו הגעתי: הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית.
בתוך טירוף החי`ר והטירונות, הבחנתי עוד בשיחת המחלקה הראשונה במה שנדמה לי כאי
של שפיות יוצאת דופן מסביב.
שי וולשטין המ"מ שלי אדם שכמו נבדל מהשאר בצורה ובהגיון שבו דיבר. זיהיתי בך את
אותם מאפייני אידיאולוגיה שמשכו אותי לנטוש את ספסל הלימודים ולתרום את חלקי
הצנוע בצבא. אתה שידרת מסר זה לכל סביבותיך, כמו האימרה "מן הים הכללי וטיפה
משלי", אף הדגשת כי זו לא טיפה, כי אם נהר לגבינו.
שאיפה כנה ונעלה למצוינות, להתקדמות ולהתמקצעות. אני חייל מקצועי וגאה אבל לא
שכיר חרב...

מי היית שי?
האם יראתי מפניך, האם פחדתי? גבר נאה ביותר, גבה קומה ורחב כתפיים. על רקע הדרת
קומתך ויופייך בלטו עיניך הנבונות ודיבורך. חד וחלק, חותך כסכין מחד ורך מאידך. דיבור
ישיר, נבון והגיוני. אין סיבה לפחד מאדם שמבקש ממך לעשות את הנדרש. וגם אם נתנה
פקודה שאם לא ממלאים נענשים, לא זה היה הדבר שהכריח אותי ואת חבריי לציית לך.
דבר זה בא לידי ביטוי בשלבים האחרונים של המסלול, מקום בו התרופפה המשמעת מסביב
ויראת המפקדים פחתה, עקב התרגלות לאורחות הצבא, לא פחתה המשמעת במחלקתך. מ י ל ת ך ב ר ז ל ו צ י ו ו י ך פ ק ו ד ה , כ י י ד ע ת ל ש ל ו ט ב ב נ י ה א ד ם .
כברת דרך לא קטנה עברתי בצבא, אך אדם עם מנהיגות טבעית שכזו "ממני תראו וכך
תעשו" עוד לא פגשתי...

רק עכשיו כשאני נמצא בקורס פיקודי ומסביב נציגים מכל יחידות החי"ר, אני מבין איזה
עולם אישי ופנימי בנית מחייליך. מעין עולם בתוך עולם בו אתה השופט ודרכינו דרכיך.
הרבה דברים שמאפיינים יחידות קטנות ומובחרות הקנית לנו וזה בולט כל הזמן כאשר אני
עובד עם אנשים מיחידות אחרות במערך החי"ר...

לא אשכח איך אתה מכלה בי חמתך וכמעט מעיף אותי מעמדת החמ"ל העמדה בה
נהרגת ובה הייתי מבלה מחצית מחיי במוצב כאשר אני, בעקשנות, בתרגולת שגרתית,
מתעקש שאני לא עוזב את העמדה גם אם אני מבחין בטיל מתקרב אלא לאחר שאדווח
בקשר. זעמת עלי ולא שכנעת אותי וגם לא ניסית יותר מדי. טענתי שזה "המח" של המוצב
שבו כל מערכות הקשר ושאסור לנו לנטשן, ואתה התעקשת כי חייבים לצאת משם. למה
נשארת שם כשהטילים התקרבו א ל י ך , רק אתה י ו ד ע והסוד קבור ע י מ ך .

באחת משיחותינו, שיחה בה מתחתי ביקורת נוקבת לגבי מעשיהם של כמה מפקדים ונוהלים
בחברון, לא התאפקת לרגע ושאלת אותי: "ומה דעתך עלי"?
לא אוכל לסיים רשימה צנועה זו לזכרך מבלי לומר זאת, מכיוון שאז מייד קטעת את עצמך
ואמרת לי: "חכה לסוף מסלול, אז תאמר לי את דעתך עלי".


ובכן לסוף מסלול לא הגענו ביחד, שי, אז אומר זאת כאן וזה יבטא יותר מכל את דעתי.
שי, הלוואי, ואם יינתנו לי ביום מן הימים חיילים לפקד עליהם, אנהג בהם כפי שנהגת אתה
בנו.

מעשיך מעשיי!


יהי זכרך ברוך

אמיר קמינצקי - מחלקה 1, אוג` 93
תגובות הוסף תגובה הוסף תגובה
תפריט דף הבית