הודעה לבעלי האתר

תקופת הניסיון הסתיימה, יש ליצור מנוי דרך ממשק ניהול האתר.
האתר נכנס לרשימת המחיקה ויימחק בקרוב
לחץ כאן אם אינך זוכר את כתובת ממשק ניהול האתר שלך.
אודי
שי וולשטין הי"ד-אתר הנצחהשי וולשטין הי"ד-אתר הנצחה

אודי

שי !    אח  יקר.
 
נפלת  בקרב  והותרת  בליבי  חלל  עצום.  אם  אנסה  להסביר  זאת,  כאילו  לקחו  אותי  וחצו  אותי לחצי.
כן  היית  חצי  ממני   נ ו ל ד נ ו  בהפרש  קטן  מאד  של   כ -  אחד  עשר  חודשים.
אפשר להגיד  אפילו  כמעט  תאומים.
כל  חיינו  עד  עצם  רגע  נפילתך  היינו  ביחד,  חווינו  פחות  או  יותר  אותן  חוויות  את  הגן,  היסודי, המדרשיה  ואפילו  בצבא.
הלכת  בדרכי  אחיך  שגדול  ממך  בסך  הכל  בפחות  משנה.
הלכת  בדרכיי  פסיעה  אחרי  פסיעה  עקב  רודף  עקב,  תמיד  שהזכירו  את  שמי  הזכירו  את  שמך.
 
אודי  ושי!
 
כאילו  אחד!
 
אותם בגדים  אותו  חיתוך  דיבור.
 
אין  ספור  פעמים  פגשו  אותי  אנשים  שלא  הכירו  אותי  ואחרי  דקה  או  שתיים  של  שיחה הודיעו  לי  חד  משמעית,
אתה אח  של  שי!
 
לפעמים  כשדברתי  עם  מישהו  שמתי  לב  שאני  מזכיר  אותך  בדיבור  ובתנועות. כל  כך  דומים  וכל  כך  שונים.
 
בימי  שישי  כשמישהו  היה  מתקשר  אליך,  היה  מתבלבל  וחושב  שאני  זה  אתה  ואומר  לי  "שי מה העניינים?"
פעם  התקשר  המ"כ  שלך  מהמסלול  (בזמן  שהיית  צוער  בבה"ד  1)  וחשב  שאני  זה  אתה,  ואני מצטט:
"המפקד  המ"מ  אתה  רוצה  שאני  "אכדר"  אותך  טוב  אז  30  זוז".
אחרי  שהבנתי  את  הטעות,  הסברתי  לאותו  מ"כ  שזה  אודי  אחיך  ולא  אתה,  כמה  צחקנו  על מקרה זה.
 
לכל  אורך  הדרך  התייעצת  איתי  ושאלת  לדעתי.
"אודי  מה  דעתך  על  ההיא?  היא  יפה  בעיניך?  מה  להגיד  לה?"
"אודי  איך  הבגד  הזה?  הנעלים  האלו?  ללכת  לצנחנים?  לצאת  לקצונה?  להמשיך  בצבא?"
במשך  השבעה  ישבה  המשפחה  ושמעה  מכל  האנשים  שבאת  במגע  עימם  במשך  כל  ימי  חייך. מוריך,  חבריך,  חברותיך,  פקודיך,  מפקדיך,  חבריך  מהיסודי,  מהמכינה,  מהמדרשיה,  מעלי, ומהצבא...  ושמענו  כל  כך  הרבה  דברים  חדשים  דברים  שידענו  אבל  לא  בחדות  כזו.
איזה  בחור,  איזה  ענווה  וצניעות
איזה  חבר,  שהיה  ולא  יהיה  עוד.
איזה  כיבוד  הורים,
איזו  אהבה  יכול  בן  אדם  כמוך  לפזר  בעולם,  פשוט  מדהים.
שי!
אני  יודע  שאם  היו  מודיעים  לך  שנגזרה  הגזירה  ואתה  אחי  היקר  והטוב  צריך  לסיים  חייך בטרם  עת  היית  בוחר  בדרך  זו  שבה  נפלת,  דרך  בה  נפלו  מיטב  הנוער  שלנו,  דרך  גיבורי תהילה.
דרך  שבה  בא  לידי  ביטוי  האופי  שלך.  שבה  לפי  דרכך,  חייך  פחות  חשובים  מחיי חייליך/חבריך.
אני  מאמין  באמונה  שלמה  שעכשיו  טוב  לך.  ואני  בטוח  שגם  איפה  שאתה  נמצא  כרגע  בא לידי  ביטוי  אופייך  המיוחד.  המנהיג  המפקד  שאומר  "אחרי".
 
אני  לא  יודע  איך  לסיים  את  כתיבתי  אז  אסיים  בדרכי  שלי.
 
"במעלות  קדושים  וטהורים  כזוהר  הרקיע  מזהירים...  ושנפלו  במלחמתם  ומסרו  נפשם  על קדושת  ה'  העם  והארץ..."
 
      
                                                                 אחיך
                                                                   אודי 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

                                                                                                                                                                                                                              


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

                                              
                                          
תפריט דף הבית